מסע אל הקדושה הטבעית

לחלום בעיניים פקוחות

חנות הספרים של הוצאת רזיאל

האידיאה המרכזית של המשוואה האנושית

בצעירותי, הייתי כבן תשע עשרה, עלה בדעתי לכתוב אנציקלופדיה אנתרופולוגית על האדם, שתכלול מאה כרכים. אכן, לא השתניתי הרבה מאז, לבד מספר הכרכים שהאנציקלופדיה שלי אמורה לכלול. היום אמורים להיות לה 500 כרכים. נעשיתי יותר שאפתן, וכפי הנראה, גם יותר מפונטס. לזכותי יאמר, שכמעט והשלמתי את מאת הכרכים הראשונים, כך שחיפשתי לעצמי משימה יותר הירואית. ובכן, מהי האידיאה הכללית המרחפת על המשוואה האנושית שלי – ה'אקיס מונדי' או 'ציר העולם' שלי? האמת, התקשיתי להגיע למסקנה חד משמעית. אולי, אני רוצה להקיף את... כל האדם. הרבי מקוצק התבטא פעם, שהיה ברצונו לכתוב ספר אחד שיכיל את כל האדם, שיקרא בהתאם, 'ספר תולדות אדם', אך אחר כך, מסיבה השמורה עימו, ויתר על הרעיון. צדיק גדול אחר, השל"ה, אכן כתב ספר שנקרא 'תולדות אדם'. זה בערך רעיון 'המשוואה האנושית', שאני חשבתי עליו. אפשר לדבר איפוא על אידיאת האדם. אפשר לדבר על טבעו, אם יש לו טבע, ואפשר לדבר עליו כעל יוצר שליבת הוויתו היא החירות. הנה, לדוגמה, כמה הגדרות למהות האדם:

קרא עוד

סדרת הארכיטיפים

יונג ותהליך האינדיוידואציה - אלכימיית הליבידו, ארכיטיפים ומימוש עצמי

יונג חש שהוא שליח לבשר לעולם אמת עתיקה/חדשה, על הצירוף האפשרי בין המודע והלא-מודע; בין האישיות הרגילה, שחיה במציאות היחסית, לבין ה'עצמי', החי בחלומות ובמימד העומק של חיינו. התורה שלו התגבשה מתוך חקירת עצמו. הוא עצמו היה הנסיין והניסוי, החוקר והמעבדה. נמצא, השליחות שלו היתה גם לתאר את התהליך שעבר כסיפור מעורר השראה. הוא עצמו הפך להיות המודל החי למסר שלו; האיש והמסר התמזגו, כפי שהם מתמזגים בכל 'חיים גדולים', שהופכים להיות מופת. יונג חידש חידוש גדול הן עבור המערב והן עבור המזרח. עבור המערב, הוא גילה לו מחדש אלהים חי – חי בתוך הנפש פנימה, ולא בכנסיות ובממסדים הדתיים. עבור המזרח, הוא סירב להפנות עורף לעולם, לחיים כפי שהם מופיעים ומשמעותיים לאדם החי בעולם, תמורת נירוונה מופשטת. למערב הזכיר יונג את 'האל החי' - למזרח, הוא הזכיר את 'האדם החי'. 431 עמ'

110

הלוחם - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

הגיבור הוא היוצא מן הכלל, זה שגם כאשר הוא פוחד כמו כולם, הוא אינו מניח לפחד לשתק אותו. הוא לומד להפוך את הפחד והכאב לידידים, סמי מרץ ומורים רבי ערך. האדרנלין, הסם הגדול, שבו משתמש הטבע כדי להכין את הגוף למנוסה או התקפה, הוא הדרקון עליו רוכב הגיבור מתוך שליטה עצמית. וכך, כאשר אחרים בורחים על נפשם, הוא נשאר לבדו מול האיום. כאשר אחרים נכנסים להיסטריה, הוא נכנס למדיטציה. כאשר אחרים נשברים, הוא נעשה חסון יותר. 186 עמ'

84

הארכיאולוג - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

הארכיאולוג מזמין אותנו לצאת להרפתקה, שהיא גם מסע חניכה מקודש, לבלוש אחר תעלומה מרתקת ולבוא במגע עם עולם על-חושי, מאגי, ססגוני, מלא ישויות קסומות ומסוכנות. מעל הכל, הוא מגלה לנו כמה העבר, שאותו חשבנו ל'מת', הוא תוסס ומלא חיים. הארכיאולוג שלנו, כארכיטיפ של העצמי, הוא לא מלומד רגיל. הוא שייך ל'מציאות האחרת' ונוטל בה חלק פעיל. בשבילו, העבר מרתק כי הוא מלא חיים ונוכח 'כאן ועכשיו'. הוא מעורב לגמרי בתוך ההווה. 225 עמ'

84

הבלש - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

הבלש הוא גיבור מודרני מיסודו. הוא אינו דומה לאף דמות שהכרנו במיתולוגיה העתיקה. אין לו כוחות-על – רק חושים מפותחים כמו היה טורף המתחקה על הטרף. אכן, אם הוא מזכיר מישהו מן התקופה הקדומה, הריהו דומה לצייד השבט. הוא אינו צד לשם מחייה אלא כדי להגן על שבטו מחיות טרף מסוכנות, שהחלו לראות בבני האדם סוג של מזון או יצאו מדעתן. עליו לעלות על עקבותיהן וללכוד אותן, שלא ימשיכו להטיל חיתתן על בני הקהילה. הבלש כאיש החוק שייך לארכיטיפ הצדק, שכולנו נושאים בתוכנו כמצפון וחוש מוסרי. האנרגיה הארכיטיפית הזו רגישה מאין כמוה לעוול וחשה צורך עמוק לשמר את האיזון הקוסמי שבין 'החטא' ל'עונשו'. היא חפצה להגן על החפים מפשע ולהציל אותם מכל רע. היא מתעבת את הניצול, הטפילות, הזלזול בחיי הזולת. היא מזדהה בקלות עם הסובל על לא עוול בכפו ומוכנה להקרבה עצמית כדי להצילו. 257 עמ'

84

הקוסם - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

ארכיטיפ הקוסם מופיע בכל נפש, גם אם לא בעוצמה זהה; זה הניחן בכוחות על, החוקר את סודות הבריאה, המצוי במגע עם 'המציאות האחרת', איש המופתים והנסים, המסוגל להשיג את הלא יאומן.היום, שהעולם אימץ את המדע ואת מציאותו המכאנית ביסודה, אנו חשים געגוע עמוק אם לא לכוחות העל הרי לפחות לתחושת הקסם. אנו חשים צורך להחזיר לחיים את העומק והמאגיה, שדומה שהיו להם פעם. מהו המסר של הקסם לחיינו? האם אנו חשים בקסם זה או חפצים להחזירו לעולם? האם יש לנו כוחות על או לפחות יכולת אלכימית לראות את הקסם המופיע בדברים כאשר הלב פתוח באהבה? 201 עמ'

84

הערפד - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

בספר זה אנו פטורים מן הצורך להוכיח או להכחיש את קיומו העובדתי של הערפד. אין לנו סקרנות מיוחדת לאגדה, לפולקור או למעשיות עממיות. ואפילו הוא יצור זאולוגי של ממש, אנו מפקידים את מלאכת הקיטלוג המדעי והצייד שלו בידי מומחים לדבר. אנו חוקרים אותו כאן רק כמטאפורה פסיכולוגית-רוחנית ודמות 'צל' של עצמנו. לאמור, הוא גילום של הנפש האנושית בראי הדמיון והאידיאה. הוא השתקפות, אולי מעוותת אך ססגונית, של היבטים מסוימים בתת מודע שלנו, האישי והקולקטיבי. הערפד הוא ארכיטיפ, כח פעיל ויצירתי בנפשנו. 190 עמ'

84

גיבור העל - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

המון הגיבורים אותם פגשנו לאורך הדורות במיתולוגיה, בדת ובאמנות, הוא עצום ולא יספר מרוב. החל באלים הראשונים של המיתוס הקדום, המשך בדמויות ססגוניות וקסומות מן האגדה והמעשיה העממית וכלה בגיבורי העל אדירי העוצמה ואשפי הטכנולוגיה של הקומיקס, שנולדו במאה העשרים. גיבור העל החדש נולד אמנם בעידן המודרני אך הוא קבל השראתו ממסורת ארוכה של יצירי הדמיון הארכיטיפי והפנטסיה הטהורה, שנולדו לאורך ההיסטוריה כולה. וככל שילידי הקומיקס פרו ורבו לאלפיהם עד שאיכלסו יקום שלם של דמויות, ממדים וקווי זמן, נעשה ברור לכל שבלא משים נולדה לנו מיתולוגיה חדשה, מרשימה, מלאת חיות וקסם, היפה לעידן שלנו. בדומה למיתולוגיות העתיקות, היא לא רק משקפת אותנו אלא גם מעצבת אותנו בדמותה כצלמה. 204 עמ'

84

אינטליגנציה מלאכותית - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

היום שבו האנדרואיד שלנו יהיה מצויד בשבב רגש ומודעות עצמית עדיין רחוק. אך היום שבו בינה מלאכותית תהיה מסוגלת לעמוד במבחן טיורינג ולהוליך אותנו שולל על ידי אסימולציה משוכללת של תבונה, רגש ומודעות אנושית, הוא ממש מעבר לפינה. אנו נפתח כלפי האנדרואיד או האנדרואידית שלנו רגשות מורכבים כפי שאנו עושים זאת כמעט כלפי כל דבר בחיינו. בכל מקרה, אפילו לא מדובר ביותר מאשר צעצוע מכאני מתוחכם, מרגע שהוא קיבל סוג של אישיות וחיים היחודיים לו, ההתנהגות שלנו כלפיו תשקף אותנו לטוב ולרע במידת חשיפה מביכה. הפחד והחזון, השנאה והאהבה, הסקס והאלימות שלנו אולי לא ישפיעו עליו כלל, אבל הם ישתקפו מבבואתו כמו מתוך אספקרליה בהירה. 245 עמ'

84

הנדסה גנטית - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

מהפכה ביו-טכנולוגית עצומה נוקשת על דלתנו. היא כבר שינתה את חיינו לאין היכר, אך השפעתה על ילדינו תהיה כה קיצונית, שהיא יכולה להיחשב לפנטסיה טהורה. כרגיל, הברכה והאימה של הביולוגיה המודרנית כרוכות יחד והן תובעות מאיתנו בירור יסודי. בהיבט אחר, אנו חוזרים אל עולם המיתוס בעידכון מודרני. פעם ראשונה, שאנו מסוגלים להגשים את חזיונות המיתולוגיה בדרך מדעית, הנגישה לכולנו, לא רק ליחידי סגולה, חביבי האלים או גאוני המדיטציה. 201 עמ'

84

מסע בזמן - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

האם המסע בזמן הוא בכלל אפשרי? וכוונתי, מסע של ממש בקו הזמן, קדימה או אחורה, אל ההיסטוריה או אל העתיד? אמנם, סופרי הפנטסיה והמדע הבדיוני מבטיחים לנו שהמסע הזה בזמן אינו רק אפשרי, אלא שהוא כבר יצא אל הפועל. אך מה אומרים על כך גאוני הפיסיקה של המדע הרגיל? שנית, אם הוא אפשרי, איך ניתן להוציאו אל הפועל? האם אנו מסוגלים לבנות מכונת זמן או להשתמש באמצעי אחר כלשהו כדי לנסוע לאחור או קדימה בזמן? ושאלה שלישית, שהיא חשובה לא פחות לכל בר-דעת: בהנחה שהמסע הזה אפשרי ואנו מסוגלים להוציאו אל הפועל, האם כדאי לנו לערוך אותו? 205 עמ'

84

הלוחש לרוחות - בחיים, בפילוסופיה ובקולנוע

אדם מדיומלי, המסוגל לראות או לשוחח עם המתים מכונה היום בשם 'הלוחש לרוחות'. הוא ניחן ב'חוש שישי' לראות את 'המציאות הנסתרת'. אולי הכשרון 'העל חושי' הזה מצוי בכולנו אך לרוב במצב רדום. אצל הלוחש לרוחות החוש הזה פעיל ומאפשר לו לקלוט 'עולם אחר'. הוא מסוגל לחצות את הגבול שבין 'הארץ התיכונה' – המציאות התלת ממדית, הנתפסת בחושים, להיכנס אל אותה ממלכה רפאית של הנשמות ולבקר בשאול עוד לפני מותו. כך הוא הופך להיות 'חוליית הקשר' החיונית שבין החיים למתים המסוגל לשאת מסרים מפה לשם ובחזרה. 241 עמ'

84

ספרי עיון ופילוסופיה

מבוא לתולדות הפילוסופיה - פילוסופיה יוונית עתיקה - הפרה-סוקרטים

האדם חווה את האני שלו כאחד, אפילו כאשר הוא רגיש לריבוי הפנים שלו. התודעה העצמית היא תמיד אחת. זהות אישית זו היא הבסיס לכל זהות אחרת. אנו מניחים את האחדות העולמית מכיוון שאנו חווים את האחדות הפנימית של התודעה שלנו. אנו תמיד מתייחסים לעצמנו כ'אחד' – 'אני' אחד פשוט, שאין בו חלקים ופיצול. לכן, לדידנו, העולם חייב להיות 'אחד' ואלהים חייב להיות 'אחד'. 270 עמ'

96

בסוד היחידה - האדם בפילוסופיה האקזיסטנציאלית - בעקבות קירקגור וניטשה

קל לשער שאם האדם הזה אינו נתון מראש כטבע הרי שהוא הולך ומתעצב – הוא תהליך יותר מכפי שהוא מוצר מוגמר. במלים אחרות, עיקר האדם הוא יסוד החירות והיצירה שבו. הפילוסופיה האכסיסטנציאלית מנסה לספר לנו על ה'יחידה' הזאת, כשהיא עושה קודם כל עבודה של 'פינוי מקום' – היא מראה לנו מה אין לראותו כאנושי באופן מלא. אזי, היא מעמידה בחריפות את השאלה: מה מתחייב מתוך המצב הזה שהאדם הוא 'יחידה'? האם יש לנו מסר או בשורה לאדם הזה, היוצא מן הכלל? 190 עמ'

86

מלאך המוות וסוכן הביטוח - וודי אלן כפילוסוף קיומי

וודי אלן אינו צוחק מדברים קטנים. הוא לא מוטרד מזוטות ולא מנפח אותן, שלא לצורך. הוא פילוסוף קיומי אמיתי. הוא מתבונן בעליבות החיים הבסיסית, באהבה, בבדידות, במוות – ב'מצבו של האדם'. הוא עוסק ב'מצבי גבול' שבהם נפגש האדם עם המוגבלות שלו. זו אינה מוגבלות טכנית. אינך יכול להשתפר עם הזמן באמצעות תרגול. כאדם, אתה אנוס למציאות שלך. אינך יכול להפריז בבעיות הקיומיות שלך. לדידך, הן מופרזות עד הקצה ללא שום עזרה מצידך. אינך יכול לשנות את המציאות. אתה יכול רק לשנות את התגובה שלך אליה. אתה יכול להחליט אם אתה רוצה לחיות את חייך כטרגדיה או קומדיה. אתה יכול לברוח ממודעות, להשלים עם הנסיבות, להילחם בהן, לאהוב אותן, או... לצחוק עליהן. 169 עמ'

84

הספרן העיוור - על יצירתו של בורחס

העל חושי תובע לשימושו את הויתור על השימוש בחוש הרגיל. לפחות, השהייתו של החוש הרגיל על מנת לאפשר את הופעתו של חוש גבוה ומשוכלל, השייך למציאות בעלת תדר מעודן יותר. במקרה של בורחס, המשל הפך למציאות. הוא אכן התעוור בהדרגה תוך כדי עבודתו כמנהל הספריה הלאומית של ארגנטינה. האם בורחס הפך לחוזה עיוור? לדעתי, הוא אכן הפך את החסרון שלו ליתרון, ככל גאון אמיתי. הוא ניצל את אובדן הראיה החיצונית לטיפוח ראייה בהירה מזן אחר, רגיש יותר לאמת הפנימית, שמאחורי מראית העין. 196 עמ'

86

חוקרי האינסוף

לכל המתמטיקה וההגות שקשורה למושג ה'אינסוף' יש השלכות מענינות על הפסיכולוגיה שלנו. כאשר אתה עוסק באינסוף מספרי עליך להשתמש בשכלך. אך כאשר אתה עוסק באינסוף איכותי, עליך להשתמש... בלבך. שוב, הדוגמה הקלאסית היא כרגיל, היחס שלנו לאלהים. אתה יכול להסתכל בכל אשר ברא אלהים בשמים ובארץ, ולחשוב שהיקום הוא אינסופי – הוא אינסופי במרחב ובזמן והוא אינסופי בכמות הדברים השונים ומשונים שמופיעים בעולם. ככל שתמנה אותם בזה אחר זה, כך תחושת ההתפעלות שלך למול התפארת והשפע האלוהי תגדל. אך אלהים מופיע לא רק כאינסוף מספרי ב'יקום רבבת הדברים' – הוא מופיע גם כ'אינסוף איכותי' ו'אחד המוחלט', שאין להשוותו לשום דבר אחר. כאן, השכל לא יעזור לך כלל. 189 עמ'

80

לוכד החלומות של סבתא עכביש

אין ספק, 'קישוריות' הוא שם המשחק של הטבע. אין לך דבר העומד במבודד מדברים אחרים. ממילא, כל ניסיון לתאר מערכת כסגורה, מה שהפיסיקה הקלאסית עשתה מאז ומתמיד בלא נקיפות מצפון, התגלה כמקרה פרטי של מציאות עשירה לאין שיעור – מורכבת, כאוטית, שסימן היכר מובהק שלה הוא 'אפקט הפרפר'. 'קישוריות' יוצרת מיד 'תלות'; לפעמים, מדובר ב'זיקת גומלין' סימביוטית, ולפעמים, תלות של תולדה בסיבתה. אורגניזם הוא מערכת מורכבת שקל לזהות בה איך 'הכל קשור בכל' ואיך 'הכל משפיע על הכל'. הבה ננסה להתחקות אחרי כמה מושגי יסוד שאותם ירשנו מן המסורת המאגית, הפילוסופית והמדעית, שעשויים ללמד אותנו שמדע הרשתות המודרני אינו כה חדש. למעשה, לבד יכולת לחשב את הקישוריות בצורה מתמטית, הוא לא אוסיף הרבה על מה שהיה ידוע לנו, גם אם קרא לכך בשמות חדשים. מן הסתם, חשיבותו העיקרית היא התאמתו למציאות של דורנו, עידן האינטרנט ותקשורת ההמונים, שבה הקישוריות הזו אכן הפכה חשובה מתמיד. 178 עמ'

80

ספר הפלא והזוועה

תאר לעצמך, שאתה שואל את אלהים שאלה פשוטה: "למה בראת רע?" הוא מתחיל להסביר לך. אתה בוחן בעיון את התשובה שלו... ומפריך אותה! הוא מביא לך תשובה נוספת. ושוב, אתה מפריך אותה! אתה מפריך את כל התשובות של אלהים אחת לאחת. אתה מוכיח שאין צורך בשום רוע! אין לרוע שום צידוק, לא לוגי ולא מוסרי! מה, לדעתך, יקרה עכשיו? לאורך כל ההיסטוריה אנשים מצאו תירוצים למה צריך רע... וכך הצדיקו את עצמם ואת אלהים לעשות רע. נדמה לי, שאף אחד לא ניסה להוכיח לוגית שלא צריך את הרוע... מכל וכל! אף אחד עוד לא הרס את כל התיאודיציות בצורה שיטתית. נדמה לי, שזה חידוש רציני בתולדות המחשבה. בהנחה, שנצליח להוכיח משהו כזה, האם אלהים יקח את הטיעון הזה ברצינות וישנה את העולם מיסודו? 226 עמ'

84

הנדסה גנטית וכח המחשבה

עד כמה אנו מסוגלים להשפיע על הדנ"א שלנו בכח המחשבה? רעיון זה, שהוא זר לזרם המרכזי של המדע, עומד בלב התורה על אבולוציה סמויה, המודרכת על ידי התודעה. אם אנו יכולים להתערב בכח הרצון במערכת ההפעלה הבסיסית של 'המחשב' הביולוגי/רוחני שלנו ולשנות כל תוכנת הפעלה שאנו רוצים, אנו חופשיים לעצב את עצמנו מחדש, בכל רמה שהיא. 203 עמ'

76

העץ הקדוש - החכמה המטורפת של קולות האדמה

אי אפשר לדבר על הוויה במושגים של 'תועלת'. זו איכות קיומית הדומה לחוויה אסתטית – היא לא 'שימושית' – הערך שלה בה עצמה. אתה לא אמור לעשות מזה ארון מטבח או כוננית. אתה אמור להתפעל ולהתפעם, להיפתח ליופי. אתה אמור לחוות את ההוויה העצמית שלך באופן חדש. אתה אמור להיות מוקסם. 220 עמ'

84

גאוניות דבילית

יש להניח, שכל ישות שואפת לאופטימיליות של קיום ממש כפי שחשבו הקדמונים. פגיעה וסכנת חיים מעוררת את המוח לגייס את כל כוחותיו כדי לשרוד. הוא משתמש בכל היכולות שלו לחידוש רקמות ויצירת תבניות כדי לפצות את עצמו על הפגיעה והמוגבלות שלו. לא פעם, הוא נאלץ להמציא שיטות שלא עלו על דעת המוחות הקודמים. אמנם, לא כל מוח הוא כה יצירתי, אך מדי פעם, מתגלה מוח שורדן בעל כושר עמידה יוצא דופן שלא מוכן להיכנע לגורלו. אנחנו כאן כדי להצליח 'להרכיב מציאות' ולחיות בה מתוך הגשמה עצמית. דון חואן קרא לכושר של המוח להפוך את העולם למוכר במידה שתאפשר לנו התמצאות בשם 'טונאל'. זהו ה'מיינד' של המזרח הרחוק וה'הכרה' וה'שכל' שלנו. כפי שקאנט הסביר לנו באריכות יתר, המוח פועל באמצעות תוכנות עיבוד – 'קטאגוריות', שהן סוג של 'אפליקציות' מוחיות. חכמי המזרח דברו על 'התניות שכליות' הבונות את המציאות וכך הופכות אותה ל'מאיה' – סוג של אשליה המזכיר 'מטריקס'. 186 עמ'

80

תוהה על הראשונות

כל הדתות, הפילוסופיות, הכתות האיזוטריות, שיטות היוגה למיניהן, הן דרכים להאיץ את האבולוציה האנושית, לדחוס גילגולים רבים מספור בתוך מספר גלגולים קטן ככל האפשר, ואם אפשר, להשיג הכל בגלגול אחד – הארה שלמה. החכמה העמוקה ביותר של האבולוציה המודעת היא להבין איך להאיץ את הטבע שלך בלי להוציא אותו מכלל איזון. דוקא כאשר אתה מבקש להתעלות על הטבע שלך, עליך לשתף עמו פעולה באופן הרבה יותר מחוכם ויצירתי. כאן, האתגר הגדול שלך כאדם. 181 עמ'

68

מעבר לעקרון האנטרופיה

קיים אושר אלוהי, כמו אוצר, הטמון בתוך ההוויה האנושית. דבר לא ישווה לאושר הזה. את האושר הזה מחפשות כל הנשמות, זה האושר שאליו התוודעו יחידי סגולה הידועים כמיסטיקנים והם לא מפסיקים לדבר עליו. זהו אוצר כביר, מתת, נשיקה אלוהית המפיחה חיים. דבר לא ישווה לה, כל אושר אנושי הוא רק רמז לה. אנו מחפשים את האושר הזה בכל מה שאנו עושים, בכסף, בתהילה, במין, באהבה הרגילה. 194 עמ'

82

ספרי קבלה וחסידות

מבשרי אחזה אלוה - סודות הגוף על פי הקבלה

ספר זה מגיש באהבה סקירה מפורטת של סודות הגוף על פי התפיסה הקבלית. בפעם הראשונה בעברית נסקר הגוף בכל היקפו, מגולגולת-עד-עקב, לא רק על פי ליקוטים אקראיים מתוך המקורות, אלא בנסיון לגבש מודל חשיבה שיטתי ומעמיק שיענה על השאלה הגדולה, כיצד הופכים את גוף הבשר משכן לזוהר האלוהי. 381 עמ'

110

אייזק ניוטון ובית המקדש - מדע, קבלה ומה שביניהם

ניוטון סבר שבורא העולם בחר לגלות את סודותיו הכמוסים ביותר לעם היהודי. לדעתו, סודות הבריאה, ברמה החומרית והאנושית, כפי שהם באים לידי ביטוי בהיסטוריה, הוצפנו במידות המשכן ובתי המקדש שלנו ובטקסי הקורבנות של הכוהנים הלוויים. 173 עמ'

86

המסע להמסת המאסה - עץ החיים הקבלי והדינמיקה של תהליכי מודעות

בספר זה ימצא הקורא הדרכה כיצד ניתן להיעזר בספירות עץ החיים הקבלי בכדי למוסס פחדים ודפוסי הגנה ישנים שהפכו את לבו סלעי ואטום, בודד, באמצעות דיבור חומל ומשרה אמון, בחינת "דבר אל הסלע" כך שהסלע הזה יהפוך שוב לעילוס. 170 עמ'

86

להתחבר לעץ החיים - מפתחות לקדושה, אהבה ויצירתיות

כל אחד מהאבות שימש מופת ומרכבה לספירה אחרת. דרך דמויותיהם אפשר להבין את אופי הספירות ואת סדר הנהגתן. עשר הספירות האלו מהוות את דיוקן הנשמה המלא, צלם האלהים, שכל אחד נברא על פיו, משקף אותו ומשמש לו משכן. זהו עץ החיים, האילן הקדוש, סוד האדם לאמיתו. כאשר אנו לומדים אותו אנו מתחברים אליו, אנו נזכרים בזהותנו המקורית, העמוקה, ופותחים אותה לאור. 191 עמ'

84

משחק המסכות של המוחלט - המטאפיסיקה של האחד וחידת האני

במדע, אנו מחפשים אחרי "התיאוריה של הכל", משוואת-על כלשהי, שתבטא את האחדות העליונה המסותרת מאחורי מסך התופעות ואוקינוס הפרטים. במיסטיקה, אנו מחפשים את האחד בתוך עצמנו. החידה הזו מפעימה ומכאיבה לנו באופן אישי. את ההתנוצצות של האחד הזה אנו מגלים לפעמים במיקוד הפנימי, מעבר לפרגוד החושים; לפתע, חל מעין היפוך, דוקא האחד הוא שטבעי לנו והריבוי הוא מדומה, מעין 'אשליה' הנולדת מתוך שכחה עצמית. 180 עמ'

84

מפתח הגנבים של החסידות

לא באה החסידות אלא ללמד את עורמת מפתח הגנבים הפותח את כל הדלתות; אין הקב"ה צריך באמת אלא את הלב, את נקודת האמת שבלב, שהרי "בראשית ברא אלהים", סופי תיבות אמ"ת. אין צורך בשום סגולות וניסים, שהרי עצם הבריאה, עצם הנשמה, עצם האהבה הזו, היא הסגולה האמיתית ואין זולתה. כל שם של אדם הוא שם קדוש, וכל תפילה שבלב היא יחוד אמיתי המחבר שמים וארץ בשמחת כלולות של חתן וכלה. 195 עמ'

76

נצח, זמן ונביעת האינסוף

בין אם אנו מעניקים את התאר 'נצח' לאלהים או לתודעה הטהורה, אנו עלולים לחזור על אותה שגיאה של פרמנידס ולתאר לעצמנו את הנצח הזה כמין שלמות אוטרקית, שלא עושה כלום מלבד להיות היא עצמה. דא עקא, שזו הגדרה בסיסית לאוויל גמור, שלא לומד כלום, בוֹר-סוּד כזה שמאבד מיד כל טיפה שמנסים להכניס לתוכו. אנו לכודים בהגיון העתיק האומר שהאמת המוחלטת צריכה להיות ללא כל שינוי, אחרת היא אשליה. 244 עמ'

76

ממשלה על המלאכים - איך האדם נעשה אדון על עצמו

בתהליך הריפוי, ההתחלה היא תחושה של פיצול ורסיסים שאינם מתחברים יפה יחדיו, מעין סתירות פנימיות או מצבי עירפול המכניסים את הישות למעין ספק קיומי ביחס לזהותה וביחס לכל השאר. 'כח ההפרדה' פעל נמרצות מדי וכעת יש צורך לזמן את 'הכח המאחד', שיהפוך שוב את הקרעים האלו למארג אחד. 214 עמ'

72

החוויה האנושית לסוגיה

ציפור החירות - בעקבות משנתו של דון חואן

לדברי דון חואן, האני הרגיל הוא רק בועה זעירה של מודעות בתוך ים אינסופי של אנרגיה אוניברסלית. כבני אדם יש לנו סיכוי להיפתח לעולמות נוספים, חדשים, בל ישוערו. אנו מסוגלים להתעלות על דפוסי השגרה, לבוא במגע עם עוצמה גדולה ולזכות במתת של חיים נצחיים. אך האני הרגיל יעשה הכל שלא להפקיר את עצמו. הוא נאחז בגבולותיו בעקשנות איומה וממאן להרפות. זו הסיבה העיקרית שנתיב זה כה קשה. זו מלחמה כפויה שעל מנת לנצח בה יש צורך בזהירות וחכמה עצומה. במיוחד, מכיוון שזו מלחמה נגד עצמך. אך כל נצחון, ואפילו הוא חלקי, מרחיב לפתע את גבולות התפיסה ופוער חרך-הצצה ליקום אינסופי. 171 עמ'

84

אחד עם הכל - סטניסלב גרוף והמשחק הקוסמי

הפעם הראשונה שבה גרופ נטל את סם ההזיה כמתנדב במחלקה הפסיכאטרית שבה עבד, עשתה עליו רושם כביר ושינתה את מסלול חייו והקריירה המקצועית שלו. היא הפכה אותו מפסיכולוג רגיל... ל'פסיכונאוט' – 'אסטרונאוט של החלל הפנימי' או בפשטות, מיסטיקן! אחרי החוויה המהממת הזאת, כבר לא הייתה שום דרך חזרה לתמימות הראשונית. לדידו, נפתרה התעלומה שטרדה אותו. השיטה הפסיכואנליטית לא מצליחה לרפא כהלכה את חולי הנפש מסיבה פשוטה, שכבר חשבנו עליה – היא לא באמת מבינה את... נפש האדם! רחוק מזה! גרוף מזכיר לנו איך התחוללה המהפכה בחייו בפתיחתו של כל ספר שכתב: "ההתנסות הראשונה שלי בל.ס.ד, שאני עומד לספר עליה, היתה ללא ספק החוויה החשובה והמשפיעה ביותר בחיי. למרות שזה נמשך רק כמה שעות – והחלק המשמעותי ביותר שלה רק כעשר דקות – היא שלחה אותי במסלול מקצועי שונה לחלוטין מזה שלמדתי והוכשרתי אליו. היא סימנה לי מסלול חדש, שאני עוקב אחריו בתשוקה רבה ובנחישות עד עצם היום הזה. היא גם עוררה אצלי תהליך של שינוי אישי עמוק והתעוררות רוחנית. היום, כמעט חמישים שנה לאחר מכן, אני מסתכל על החוויה הזאת כעל חניכה הדומה לזו שהוצעה למשתתפים בטקס מיסטריה עתיק." 347 עמ'

98

הפסיכונאוט הגדול מכולם - טרנס מק'נה והתחייה הארכאית של העידן הפסיכודלי

טרס מק'נה (1946-2000) מהפכן חברתי ואנרכיסט מזן חדש, קיצוני בהרבה מכל קודמיו, שחמק מתחת לעינו הפקוחה של 'האח הגדול' – המדינה, רק מכיוון שהיה כה חריג עד שנחשב לשוטה קדוש, בלתי מסוכן, שאין צורך לרדוף אותו. אך קולו האמיץ ויוצא הדופן של טרנס מק'נה לא נדם עם מותו. בדיוק להיפך, הוא הולך ומתחזק לאורך השנים בסיוע כמה ספרים שכתב ומאות הרצאות מרתקות, מעוררות מחשבה והשראה, שהותיר ברשת האינטרנט במגוון מפתיע של נושאים. מדובר בחוקר תודעה, מיסטיקן, פילוסוף, משורר מטאפיסי, אנתרופולוג, מומחה לדת השוואתית, מתבודד, מבקר תרבות, שאמן, אלכימאי ופסיכונאוט פסיכודלי, שבדרכו ההזויה והמלומדת רצה להעניק לנו מתנה גדולה – חידוש הקשר עם המסורת השאמנית, היקום והמימד הנסתר והאינסופי של נפשנו. 261 עמ'

86

החוויה המיסטית - החיפוש הנצחי של האדם אחר האקסטזה

כל אחד מאיתנו הוא, כביטויו של קאנט, 'אזרח בשני עולמות' – העולם הרגיל של האישיות הרגילה, שהוא הבנייה שכלית של המין האנושי כולו, ועולם המסתורין, המפגיש אותנו עם העצמי שלנו, הממדים הסמויים של המציאות והממשות המוחלטת שמעבר לכל. כאן, השכל מאותגר עד הקצה כדי לפנות מקום לחוויה הבלתי אמצעית. שני העולמות האלו אינם נמצאים סתם כך במקביל האחד לשני אלא מהולים זה בזה ומזדווגים זה עם זה ללא הרף – הכל על פי דרגת הבשלות והעומק הרוחני של האדם הנחשף אליהם. לאמור, מה שמוזר לאחד, הוא פשוט ומובן מאליו לשני. מה שמהווה חלל פנוי לאחד, הוא מלאות מופלאה לשני. מה שמייסר את האחד, משחרר את השני, וכיוצא. לאורך כל ההיסטוריה בני אדם סיפרו על חוויות שונות שפקדו אותם כאשר שני הממדים האלו, המוכר והנומינוזי, נפגשו. הם כינו זאת התגלות, חוויה מיסטית, אקסטזה או התעלות. בדרך כלל, הם פירשו אותן בהיקשר דתי. 228 עמ'

84

החוויה הפגאנית - הסגידה לטבע בעידן החדש

התנועה אל הפגאניות באה כחזרה בתשובה... אל הטבע, הרוחניות והנשיות; כל אותם היבטים בתרבות שלנו, שטיפחה בצורה מוגזמת וחד צדדית את המדע, הכנסיה, החוק היבש והתחרות האלימה. התוצאה הייתה דיכוי של יסודות חיוניים בנפשנו, הן בחיי הפרט והן בחיי הקהילה. אחד מסמי המרפא שמצאנו למחלת הניכור העכשווית היא החזרה אל הפגאניות. אנו רוצים לקדש את חיינו ותוך כדי כך לעורר מחדש את התאוה לחיים. אנו רוצים לחזור אל הטבע ואל קדושת ההוויה. אנו רוצים לעגן את עצמנו בגוף ובעוד רוחנו נוסקת לשמיים להתמזג עם אמא אדמה. אנו חשים שרק כך, שלמים בגופניות שלנו, נוכל להפוך להיות אנשים באמת רוחניים. ואולי, יותר מכל, אנו רוצים לחזור אל האהבה. 231 עמ'

84

החוויה השאמנית

הגישה השאמנית מיסטית לטבע היא שונה בעליל מזו המדעית. היא אינה מודרכת על ידי חקירה בדרך של ניסוי ותעייה אלא בהתגלות והתקדשות. בדרך כלל, השאמן הוא נבחר מילדות על ידי הרוחות ומודרך על ידיהן. הוא רגיש מילדים אחרים לנוכחות של המימד העל חושי בחיינו. מדובר ביעוד או 'תפקיד', שתכופות הוא כפוי טובה, התובע מן האדם מסירות נפש, משמעת עליונה, ולא פעם, הקרבה עצמית. אך אין די בכך שהאדם הוא 'הנבחר'. כדי להתמודד עם מציאות נסתרת, שונה בעליל מזו הפיסית, נחוצה הכשרה ממושכת, המועברת במסורת ממורה לתלמיד. היכולת לנוע בחופשיות בין העולמות באה רק לאחר שנים רבות של לימוד וצמיחה אישית. מזווית אחרת, כולנו שאמנים מלידה שהרי כולנו היינו פעם ילדי פלא – היינו פתוחים וקשובים לפלא של המציאות הזו, שדבר בה אינו מובן מאליו. 202 עמ'

84

החוויה השבטית - שבטיות בעולם המודרני

מסתבר, שיש לנו הרבה מה ללמוד מן ה"פרימיטיבים". תחילה, יחס אחר לטבע, הרבה יותר מתחשב ולא הרסני. לא מדובר בהרמוניה אבל בהחלט מדובר במערכת יחסים שהיא הרבה יותר מתחשבת ואחראית כלפי שאר צורות החיים, הרבה פחות הרסנית וחמדנית מזו שלנו. הם יודעים המון על צמחי מרפא, שאנו שכחנו או שהחברה שלנו לא גילתה. הם יודעים הרבה על חיי קהילה משותפים וחשים פחות בדידות וניכור מאיתנו. לבסוף, דומה שהם חשים אינטימיות גדולה מזו שלנו עם העולם סביבם וזה מתבטא בחיבור הרוחני שלהם לעולם הטבע ולמציאות שמעבר. וכך, בין אם מדובר בידע עתיק שאבד, בקשר רוחני אינטימי עם הטבע והחיים, חיי קהילה עשירים והרמוניים יותר או כמה עצות טובות להורות נאורה, אנו מקווים למצוא אצלם משהו שדומה שאבדנו. 198 עמ'

84

ספרים על אמנות

שובו של החולם - האמן כשאמן שבטי

המונח VISIONARY ART – אמנות חזיונית, הוא מודרני יחסית ואפילו מומחים יתקשו להגדירו. דומה, יש כאן אסכולה יחודית, שהקדישה את עצמה לחיפוש דרכים לתאר מציאות שהיא באחת מוחשית ופנטסטית. היא רואה במציאות הפיסית הפשוטה מעין 'דלת תפיסה' אל ממשות עמוקה וססגונית יותר. אכן, באותה נשימה, היא מיסטית, סימבולית וסוריאליסטית. היא ספגה אל תוכה את החזיונות הדתיים, חלקם יפים להפליא וחלקם חולניים, של הצייר הירונימוס בוש, את הפאתוס הפיוטי והעוצמה הדרמטית של המשורר והצייר ויליאם בלייק, שיצר לו מיתולוגיה פרטית משלו בפיוט ובציור, שעד היום מפליאה אותנו ביופי ובמסתורין שבה. בעקבות הסימבוליסטים היא מחפשת את הארכיטיפי והרב-ממדי ב'תמונות קמאיות', העולות ישירות מן התת מודע אך גם מעובדות בכשרון ועומק המחשבה כדי להפוך אותן לסמלים אוניברסליים של הנפש האנושית. מן הסוריאליסם היא אמצה בהעזה רבה את החופש מכבלי ההגיון כדי להתמסר לרצף אסוציאטיבי של המוח הנאמן לחוקיות משלו. 196 עמ'

86

חזיונות של ריאליסם פנטסטי

בימי ילדותה המאותגרים והקסומים של האנושות, הדחף היצירתי מצא לעצמו ביטוי טהור שבו התמזגו ללא הפרד ריאליה ופנטסיה, הפנים והחוץ, האישי והאוניברסלי, החד-פעמי והאלמותי, החיפוש העצמי ופולחן האלים. בהנחה שהאדם היה קרוץ מתחילת קיומו מן 'החומר ממנו עשויים החלומות', אין ב'אמנות' שום דבר מיוחד על חיי החולין הרגילים. לכל היותר, מדובר במידת החירות שבה מתירים לרוח לחפש את עצמה בהרהורי לבה ללא שום נקיפות מצפון על כך שהיא מזניחה את הישרדותה היומימית. 266 עמ'

86

ניסים זעירים של יופי - אמנות בהשראת העולם המיקרוסקופי

אחד הכלים הנהדרים לעתידנו הוא השילוב יוצא הדופן שבין המדע לאמנות. המדע יכול להעצים לאין שיעור את כח ההסתכלות שלנו בטבע וללמד אותנו על יופיו הנסתר. הוא יכול להעניק לנו אמצעים ללכוד את הסמוי והחמקמק מן העין. בעזרתו אנו יכולים להתעמק בלב האטום ולהציץ אל שחר הבריאה. הוא גם מוסר בידינו כלי יצירה משוכללים ורבי עוצמה להפיק יופי אינסופי בכל היבט של חיינו. באופן זה, אנו יכולים לאחד את האמת עם היפה. וכל זאת, בעודנו זוכרים היטב, שאת האמת והיפה חייבים לאחד עם... הטוב. 150 עמ'

82

ריאליסם מקודש - האמנות המודרנית כקידוש החולין

אחד התפקידים החשובים ביותר של האמנות המודרנית לעומת זו הותיקה היתה לגלות לך מחדש את... המוכר והשכיח – להפתיע אותך דוקא עם משהו שראית אלפי פעמים סביבך, ובאופן זה לרענן את רוחך, אולי אפילו לאפשר לה לידה חדשה. אין ספק, זה הרבה יותר קשה מאשר להפתיע אותך עם דבר מה שמעולם לא ראית קודם לכן, כגון היצורים הפריקיים שהופיעו ב'קרקס המוזרויות' – אישה עם זקן, איש זאב, איש פיל, תאומים סיאמיים, נער תנין, שעורו קשקשים, אדם או גמד שלא דרך הטבע, וכיוצא באלו. 'שלא כדרך הטבע' אמרנו? לא בהכרח. הטבע הוא יצירתי הרבה יותר מכפי שחשבנו. הוא נצמד לנורמה בכפייתיות אך מדי פעם הוא משעשע את עצמו בחידוש מסמר שיער כשהוא נוטל דבר מה נורמלי והופך אותו לביזרי, מגוחך או מפלצתי. די בעיוות קל כדי לעורר פחד, דחייה, ועם זאת, גם לא מעט סקרנות. ודי במיקוד האינטנסיבי כדי להפוך משהו לנוכח יותר, להעניק לו הילה מאגית כלשהי. 185 עמ'

84

קסם החלודה - היופי השברירי של החולף

תאר לך ילדה קטנה עם בובת סמרטוטים מרוטה. אולי תחשוב שהיא הייתה שמחה לקבל בובה אחרת תמורתה, חדשה, עשויה פלסטיק ולבושה כמו ברבי, שהיא כמובן, הרבה יותר יפה מזו שלה. אבל אתה לא מבין כלום בילדות קטנות. אתה לא מבין שהבובה הזו יפה בעיניה כפי שהיא. היא יותר מיפה, היא מיוחדת לה, היא אחת ויחידה. היא ספוגה בכל כך הרבה רגש שהילדה הזו הרעיפה עליה שאם היית חש זאת, היית מתחיל לבכות מרוב התפעלות וצער. לא, הסימטריה אינה מושלמת. העור אינו לגמרי חלק, האיברים לא לגמרי בנויים על פי 'חתך הזהב'. האם זה מה שאתה רוצה, 'חתך זהב'? היופי הזה, הקלאסי, אולי מספר לך למה התנהלה מלחמה עשר שנים עבור בעלות על האשה היפה ביוון, הלנה. אבל הוא אינו מספר לך כלום על הקסם שיש לבובת הסמרטוטים של אותה ילדה קטנה. כאשר אתה חושב על וואבי-סאבי תשכח מחתך הזהב, תשכח מהלנה מטרויה, תשכח מאותה שלמות פלסטיק שיש לבובת הברבי. תחשוב רק על בובת הסמרטוטים של ילדה אלמונית שהפיחה בבובה המרוטה שלה כל כך הרבה חיים בכח האהבה של לבה הטהור, התמים. 233 עמ'

86

אמנות - אידיאה, ביטוי עצמי, כישוף

מרביתן של יצירות המופת אינן 'יפות' במובן הרגיל. האמן אינו רק מדריך המבקש להכניס אותנו לעולמות שמימיים שופעי יפעה. יותר מכל, הוא מדריך, מיומן אך קצת הזוי, אולי מטורף, לנפשו שלו. הוא עורך לנו סיור לא רק בגני העדן שלו, אם הוא בכלל טורח או מסוגל לעשות זאת. הוא עורך לנו ביקור בגיהנום הפרטי שלו. הוא מנסה להיפטר מן המצוקה שלו. הוא משליך אותה על בד הציור או מבטא אותה במלים על הנייר. הצופה או הקורא משמש לו כאן ככומר מוודה או אם רחימאית, שאמורים לגאול אותו מהסודות והסיוטים המבהילים את נפשו. 252 עמ'

86

ספרי העידן החדש

המשוואה האנושית

מורים רבים היו לנו לאורך הדורות ומכולם השתדלנו להפיק את המיטב, הנכון לנו לזמן הזה. כל אחד מהם הוריש לנו תורה כלשהי, אמת, יופי ורצון טוב, ומעל הכל, חזון אדם, שיהיה מוצלח מקודמיו... לא כ'על אדם' אלא כיצור אנושי במלוא מובן המילה. חפשנו לנו אדם אמיץ, המסוגל לראות את המציאות הזו נכוחה מבלי צורך למצוא מפלט באליל כזה או אחר... מעשה ידיו. חסון דיו לעמוד מול הראי פנים אל הפנים ללא מסכות טוטם. פשוט, מעורטל וישר דיו לעמוד כך מול זולתו. אדם אצילי, שלא נס מאחריותו כלפי עצמו וכלפי אחרים, ובכל זאת, יחיד ומיוחד. אדם שלא מרשה לאיש לכפות עליו את דעותיו ואת דרכו בחיים. אדם עדין נפש ועוצמתי, שחי היטב עם עצמו ושרוי בנועם הליכות והרמוניה עם זולתו. שלא משעבד אף אחד – ולא מניח לאף אחד לשעבד אותו. אדם שלא מנצל אף אחד – ולא מניח לאף אחד לנצל אותו. אדם הרואה את עצמו אזרח העולם – מבלי להתנכר לבני משפחתו ושבטו. אדם צנוע המכיר בערך עצמו, המכבד ומוקיר במידה זהה אדם אחר ויש לו כבוד והוקרה רבה לחיים בכל הצורות שהם לובשים. 166 עמ'

84

ספר ההתעלות

התעלותו של המין האנושי קשורה בזיקה הדוקה לעידון שהאידיאה האלוהית עוברת בכל עידן – עד אשר תהפוך טהורה ושקופה לגמרי, כלילת תפארת. האם לא בשביל זה אתה כאן, להמשיך במלאכת העידון הזו של האידיאה האלוהית? האם לא משום כך היה עליך לחוש על בשרך את כל התועבות שחיללו אותה לאורך הדורות, סילפו אותה מתוך בערות וזדון אפל? כדי לגבש רצון טוב בתכלית היה עליך להתבוסס בהמון רשעות ולחוות נטישה מטאפיסית. היה עליך להבין את עומק הרע כדי ליטול ממנו את כל הניצוצות של עוצמה מופלאה שעמה אפשר לבנות את היכל האהבה. 165 עמ'

84

עתידה של הפרה-היסטוריה

לי נראה, מאז איבד האדם המודרני את אלוהיו ואת נשמתו, הוא תר אחריהם בכל מקום אפשרי. יש כאלו שהפכו את המדע לדת החדשה שלהם ויש כאלו שמצאו אותה במאגיה העתיקה, בשאמניזם או בפאגניות החדשה. אחרים, מוכשרים ורבי תושיה, יצרו דת חדשה. העב"מולוגיה היא דת לכל דבר, שהיום יש לה חסידים רבים ברחבי העולם. הם מחכים לשובם של האלים שלהם כפי שנוצרים רבים מחכים לשובו של ישו ואנו היהודים מחכים למשיח. הארכיאולוגיה האסורה מדברת על שפע עצום של ממצאים המוכיחים לדעת החוקר האמיץ את עובדת ביקורם של החוצנים בכדור הארץ. בדרך כלל, מדובר במבנים עתיקים שקשה לעלות על הדעת כיצד הוקמו ללא סיוע של טכנולוגיה משוכללת, מפות שנוצרו לפני מאות שנים שדומות במידה מפתיעה למפות מודרניות של כדור הארץ שנעשו בעזרת... צילומים מגובה של אלפי ק"מ בחלל, מידע אסטרונומי קדום, מדעי ביסודו, המפגין דיוק מפתיע שאי אפשר להסביר את מציאותו בידי אנשים שטכניקות הציפיה שלהם בחלל היו כה פרימיטיביות, וכיוצא. זאת ועוד, כמעט כל המיתולוגיות והדתות מספרות על ביקורם של אלים מן השמיים, על בני כלאים של אלים ובני אדם שיצרו נפילים וגיבורי על למיניהם. האם לא מדובר על הנדסה גנטית, הפרייה מלאכותית וניסויים בשיבוח הגזע האנושי? אכן, כך. אתם אמרתם.

82

הארה פלנטרית - הכנות להשראת אלוהות והיתוך ממדים

העידן החדש לא הגיח בלידת עכוז מן האין אלא ממה שהיה קיים לפניו – החל במיתולוגיות העתיקות, הדתות הגדולות וכלה בכתות האיזטוריות כמו התיאוסופיה והאנתרופוסופיה. אי אפשר להבין אותו מבלי לחקור את השפעת המיסטיקה של המזרח על המערב, את דור הפרחים, את הלס"ד ושאר הסמים, את הנאו-פאגניות והנאו-שמאניזם, את הקבלה והחסידות כמו גם את הבודהיסם, הטאויסם והזן. אך אין די לומר שהעידן החדש הוא לקט אקלקטי המכיל את כל התורות שיצר המין האנושי לדורותיו זו בצד זו ואת כל רעיונותיו המופרכים ביותר. לאפיין אותו כהלכה יש להבין את האידיאה המפעימה אותו יותר מכל – הארה פלנטרית. יש לו חזון על אדם חדש, שמתמזג עם חזונות עתיקים, שעסקו בגאולת העולם, ועם זאת, יש לו מאפיינים יחודיים משלו. 208 עמ'

84

הבריאה הנולדת תמיד

יש היסטוריה אחרת, שלא מופיעה כמעט בספרי הלימוד הרגילים. היסטוריה של התפתחות הרוח האנושית. מכיוון שהיא סמויה קל לך לטעות ולהטעות ועליך למצוא את הנתונים המדויקים ביותר כדי להתחיל לבחון את הרכיבים שלה. היא עוסקת במימושן של אידיאות. איך אידיאות ירדו מעולם האצילות אל עולם המעשה. איך הן איבדו לאורך הדרך את הזהר העליון שלהן, ממש כפי שאדם הראשון איבד את איבריו. אבל משהו נשאר; משהו דק, רב עוצמה, מרוכז, מעין קריסטל מידע, מעין עצם הלוז שנשארת בגוף אפילו כאשר הוא מת – קו דק של אור שיורד לתוך הכלים האפלים, השבורים או הכרותים ממקורם. 176 עמ'

82

על סף המאה ה-21

הטכנולוגיה מבלבלת אותנו בכל מיני צורות. החמורה שבהן, שהיא מחליפה לנו את 'המרכבה הפנימית', צמיחה רוחנית של התודעה, ב'מרכבה חיצונית', בעשייה חומרית כזו או אחרת. היא מבטיחה לנו גן עדן של נוחות פיסית ואלמוות מלאכותי. כל כך הוקסמנו מהחזון הטכנולוגי הזה ששכחנו במידה רבה את המרכבה הפנימית שלנו; הצורך לטפח את הערנות, האהבה, עדינות המצפון, קסם החושים, היצירתיות, האמונה, התשוקה העמוקה להגיע להארה. 180 עמ'

76

המשפחה הגלובלית

העולם הפך לכפר גלובלי, רשת האינטרנט הפכה את האנושות למוח גלובלי, וכעת המצפון תובע להפוך את כל העמים וצורות החיים על פני הפלנטה, למשפחה גלובלית. כפי שידע היטב קונפוציוס, רק אלו שהיו בנים מסורים למשפחתם קבלו את ההכשרה הטובה ביותר להיות אזרחים טובים למדינתם. וכעת, המעגל נסגר, כשאתה בן משפחה מסור ואוהב, כשאתה אזרח נאמן למולדתך, הרי שקבלת את ההכשרה הטובה ביותר להיות אזרח העולם, ולהבין שהמשפחה הראשונה שלך היא משפחת האדם והחיים. מגילת זכויות החיים מגלמת את חוש הצדק האנושי. אך בתוך הצדק חייבת לפעם האהבה שהיא עצמה תולדה של אמפטיה רגישה. זו האנוכיות הנאורה ביותר, שהיא לבדה מקודשת בעיני. כולם הם אתה כי כולם שוכנים בלבך ללא חציצה, ללא אפליה, ללא התנשאות שחצנית. זו האנושיות הבוגרת, שראויה לו לאדם. למעשה, היא מצפה לו בעתידו. 177 עמ'

84

דרך היופי - סיפור מטאפיסי על מחול, מין והארה

ב'דרך היופי' אריה י. לייב נוטל אותנו למסע אישי ואוניברסלי, ארכיטיפי, אל סוג מחול אחר - לא זה המוכתב על ידי כוריאוגרף או מסורת מקודשת אלא זה המודרך על ידי העצמי הגבוה, הנוכח תמיד כאן ועכשיו; התנועה הספונטנית, האקסטטית, הנולדת מתוך הקשבה עמוקה לאנרגיה השוטפת לאין מעצורים מן הלב אל כל איברי הגוף. 128 עמ'

68

המדריך לעצלנים - איך להצליח בחיים בלי להתאמץ

זה לא בושה להיות עצלן, ושמעתי על הרבה עצלנים שדווקא העצלות שלהם גרמה להם להמציא את הגלגל, ועוד כל מיני המצאות נפלאות, שהפכו את החיים להרבה יותר קלים. מותר לך להיות מה שאתה ולהשאר עצלן כל החיים.אם אתה עצלן אסור לך להתאמץ קשה. אתה צריך למצוא שיטות משלך לעשות את הדברים טוב ומהר, כך שתוכל להיפטר מהם ולנוח אחר כך. 125 עמ'

68

החולם האוניברסלי

מעבר למנוחה והתחדשות יש לשינה להציע לנו דברים נוספים, מדהימים. היא יכולה לשמש שער לעצמיות הגבוהה שלנו, ליצירתיות ונבואה, לממדי מציאות אחרים. היא יכולה להפגיש אותנו עם 'החולם האוניברסלי', שאנו כולנו ניצוצותיו, פריסמות לאורו האינסופי. היא יכולה להפוך ליוגה שלמה ולהציע שיטת אימון יחודית להתעורר לזהות האמיתית שלנו. 170 עמ'

64

ספרי שירה

אדריכל המטריקס

כתיבת שיר היא אחת הדרכים למקד את המבט על הבהובי אור קטנים, דמויות ערפל, צלילים רחוקים כחלום, המתחוללים בשולי ההכרה – כמו לפגוש אני אחר, או פן אחר בתוכי, שחי לו בסתר, חש והוגה בדברים מזווית שונה מזו של האני הרגיל, הטרוד ביומיום. קסמו של שיר הוא בערפל שלו, בהיותו עולה כאד מתוך אדמה סמויה מעין, נסתרת אף מעין המשורר עצמו. השיר אינו שייך לו אלא למישהו אחר החי בו וטווה לו הגיגים משלו על החיים, כמין צופה המגלה עניין בדברים מזווית שונה למדי מזווית הראיה הפרטית של אישיותו היומיומית, האחוזה בזוטות. 272 עמ'

86

פדיון נפש

שירי נאבקים על וידוי ותובנה ומחוללים מעין ריקוד ספירלי מוזר בינם לבין עצמם. לרגע, דומה שהם מתקדמים הלאה, פותרים או מדלגים על חידה עתיקה, שתמיד זנבה אחריהם, ולפתע, הם שבים אל מקומם הראשון, כמו כלום לא קרה והמשיח שממנו ציפו לגאולה התגלה כמשיח שקר. אולי זו דרכו של התיקון הזה שכפוף להיגיון אחר, ליופיו של הכאוס, להנד כנפיו של פרפר היוצר אפקט בלתי צפוי. 215 עמ'

86

צליין פצוע

ושוב אנחנו כאן, במפגש העתיק בין אהבה ומוות. זה פשוט, שההוויה הקודמת צריכה להתמוסס כאשר הוויה חדשה נולדת. בכל אהבה עמוקה, היולדת חיים, חייב להופיע מוות מסוים, פרידה מסוימת מהאני שהיית קודם לכן, לפני שנמהלת בישות אחרת. אחרת, המיזוג לא היה עמוק וכל אחד נשאר מה שהיה קודם לכן. זו לא היית כוונת המשורר וזה לא מעניין אותו. מעניין אותו איך נולדים מחדש בכח האהבה. לכן, הוא כל הזמן מתעסק עם מצבי היתוך קיצוניים המתחוללים בטמפרטורות גבוהות. 178 עמ'

68

שעשוע המלך בעצמותו

ספר זה יסודו בתפיסה שהעולם והנפש הם רסיסים של ההוויה האלוהית. הוא מתחיל בהתנפצות העולמות, בשברון הנפש, ונוסק אל העדנה ואל התחייה. קוטבו האחד, ה'תהו' – הכאב והגעגועים, תודעת ניתוק מהמקור האלוהי וצמאון נורא לשוב אליו. קוטבו השני, ה'תיקון' – היחוד מתוך אהבה, מתוך התפעמות ויפעה. 128 עמ'

46

בעקבות המצאת המחשב – הכלי האולטימטיבי לאחסון ועיבוד מידע, והופעתה של רשת האינטרנט, קבלנו כלים חדשים, רבי עוצמה, להפצת ידע ושכלול היצירתיות. וכעת, בעקבות פיתוחים של אינטליגנציה מלאכותית, אנו על סף מהפכה עצומה בכח הבסיסי המעצב את התרבות האנושית שלנו - כישורי הלמידה שלנו.

קרא עוד  
1 דקות קריאה

כאשר אתה מבין, שאתה חי באוקינוס של אנרגיה אינסופית, כל מה שעליך לעשות זה להמיר צורה אחת של אנרגיה לצורה אחרת, שבה נוח לך להשתמש. בדרך כלל, אנו רוצים להפיק מכל אנרגיה... חשמל – הכח שמאחורי התרבות שלנו. לא רק השמש היא מקור אנרגיה בלתי מתכלה, (אני לא מודאג מהתחזית שהשמש 'תיגמר' לנו בעוד... 5 מיליארד שנה.) – כל תנועה היא ביטוי לאנרגיה חופשית – הרוח, תנועת הגלים, הפרשי טמפרטורה, הפרשי לחץ, וכדומה.

קרא עוד  
2 דקות קריאה

האם דירה ראויה למגורים אמורה לעלות לך כמה מליונים, לשעבד אותך למשכנתא בנקאית או לתקוע אותך בשכונת מצוקה? האם רק אדריכלים ובנאים מקצועיים יכולים לבנות בית שלא יתמוטט על יושביו? מסתבר, שהדבר רחוק מאד מן האמת. רכישת בית בעולם החדש והאמיץ שלנו היא רק דרך נוספת לעשירים למקסם עליך את הרווחים שלהם. דיור אמור להיות אחת מהזכויות הבסיסיות שלך בחברה נאורה. בחברה כזאת, אם אין לך אפשרות לרכוש בית משלך, הממשלה מציעה לך דיור חינם לכל חייך. היא ודאי לא נותנת לבנק שום זכות משפטית לעקל את הבית שלך בגין חוב ולהשליך אותך לרחוב. במאמר זה נראה כמה קל וזול לבנות בית יפה במגוון מפתיע של שיטות בניה, מן הפשוטות והעתיקות ביותר ועד העדכניות והמשוכללות ביותר.

קרא עוד  
1 דקות קריאה

תמיד כדאי ללמוד מאלו שעשו זאת. מסתבר, יש גם ערים נקיות בעולם, שהן מופת לקיימות והן מלמדות אותנו על הפוטנציאל הנפלא של המין האנושי לצמוח כחברה נאורה. חברה כזאת לא רק שאינה הורסת את הטבע אלא מטפחת אותו. היא הופכת את העיר עצמה ליער.

קרא עוד  
1 דקות קריאה

קשה להאמין שלאדם אחד מן השורה יכולה להיות השפעה רבה על החברה כולה. למרבה הצער, בדרך כלל, זה נכון – הקהילה חזקה מן היחיד ושומרת עליו שלא יסטה חלילה מ'גובה הדשא' של 'הממוצע הנמון ביותר' ו'הרוב הדומם'. אך מדי פעם, מופיע מישהו שמוכיח את ההיפך – אדם אחד יכול לעורר השראה ולחולל תנועה חברתית גדולה שתכה גלים. כמובן, על האדם הזה להיות נחוש, אמיץ ולהתמיד במשימה שנטל על עצמו... 'כנגד כל הסיכויים';

קרא עוד  
1 דקות קריאה

אחד הנושאים הנפלאים הנוגעים עמוק בלבי הוא נושא ה'שיחזור' או ה'שיקום'. באנגלית זה נשמע יותר אקזוטי – RESTORATION. כל דבר שנהרס, התבלה, או איבד את יופיו בחלוף הזמן והנסיבות, אפשר להשיבו לתפארתו הראשונית, וביצירתיות ורצון טוב, אפשר אפילו... לשפר אותו לדרגה חדשה של שלמות! להיקשר שלנו, אנו יכולים לשקם ולחדש את כל היערות שכרתנו מזה מאתיים שנה ללא רחמים ולהחזיר לאדמה את פוריותה. אנו יכולים לנקות את הנהרות והימים ולטהר את האוויר שאנו נושמים. אנו יכולים להחזיר בהמוניהם את הדגים שכמעט נעלמו, ושאר מינים שעל סף הכחדה. אנו יכולים לרפא את העולם!

קרא עוד  
1 דקות קריאה

קיים פער מגוחך, בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסלח, בין הטכנולוגיה המשוכללת שפיתחנו לזה שמאות מליוני אנשים עדיין סובלים ומתים מדברים שקל מאד למנוע, כגון, רעב, מים מזוהמים, חוסר בדיור, וכיוצא - בפשטות, צרכים בסיסים. שלא לחכות לממשלות הלא מתפקדות של רבות מהמדינות, אפשר לפתור את כל בעיות האלו אם נאמץ עבורן את עקרונות ה'הנדסה הגנדית' – אמצעים פשוטים יחסית, זולים מאד, חלקם בעלות אפס, שקל מאד לייצר.

קרא עוד  
1 דקות קריאה

הצחוק משחרר אותך מדפוסי תפיסה וחשיבה – הוא מראה לך זווית אחרת על המציאות וכך מסייע לך לברוח מהכלא של השגרתי והמובן מאליו. הוא הופך אותך עוצמתי יותר כי הוא הופך אותך חופשי יותר מה'מוסכמות' שהמוח שלך כבול אליהן.

קרא עוד  
1 דקות קריאה

בודהא אומר שאם אתה רוצה להישאר אוהב עליך להפוך את האהבה שלך לחמלה. זו מודעות עמוקה לצער ולסבל שבמציאות, בכל קיום עלי אדמות, אבל גם הסכמה לאהוב את מה שיש. באופן זה, הכאב שלך מותמר למתיקות מיוחדת במינה.

קרא עוד  
2 דקות קריאה

הדאדא והסוריאליסם היו תנועות מהפכניות שהגיבו על טירוף מלחמת העולם הראשונה בשינוי ערכים כללי בשדה האמנות, החברה והתרבות. למרות שנעלמו תוך זמן קצר, הן ממשיכות להשפיע על כל התנועות האמנותיות המודרניות.

קרא עוד  
4 דקות קריאה

אנשים רבים יוכיחו לך מדעית שהצחוק יפה לבריאות, ממש כפי שיוכיחו לך שאמונה באלהים יפה לבריאות. מן הסתם, הם מניחים שהבריאות היא ערך עליון. די להוכיח איך משהו משרת אותה כדי להפוך אותו חיוני לחייך. אני למשל חושב, שהבריאות אינה ערך עליון. היא אמורה לשרת ערכים אחרים, שהם הרבה יותר גבוהים ממנה. כאשר אתה מהפך את הסדר הזה, כאשר אתה רציני במקום הלא נכון... אתה נהיה מגוחך. הייתי אומר שהבריאות יפה לאהבה, לחכמה, ולכל דבר אחר, שיש בו להפוך את חיינו... יפים יותר. לעצמה, הבריאות אינה יכולה לשמש ערך בלתי תלוי. היא רק תנאי להגשמתם של ערכים אחרים, גבוהים ממנה. הצחוק לא רק משחרר כל מיני אנדרופינים במוח שלך, שגורמים לך תענוג המסייע לבריאות שלך. באמת, שהצחקתם אותי. אמנם, זה חשוב אבל רחוק מלספק את הצורך במשמעות לחייך. אלו המאמינים בבריאות כערך עליון גם מאמינים בהישרדות כערך עליון, וכאן דרכינו נחלקות לגמרי. על פי סולם הערכים שלי, הצחוק חשוב כי הוא משחרר אותך מדפוסי תפיסה וחשיבה – הוא מראה לך זווית אחרת על המציאות וכך מסייע לך לברוח מהכלא של השגרתי, המובן מאליו והמוסכם על הכל. הוא הופך אותך עוצמתי יותר כי הוא הופך אותך חופשי יותר מה'מוסכמות' שהמוח שלך כבול אליהן. הצחוק דורש כח אבחנה. הוא מזהה פערים תמוהים בין הכוונה למעשה, בין הגלוי לעין למתחולל מאחורי הקלעים. הוא רגיש לדיסונס קוגנטיבי שנוצר כאשר אתה פוגש בשני רעיונות סותרים שנדחקים יחד וכל אחד מנסה לשכנע אותך שהוא, ורק הוא, האמת הבלעדית. שניהם יחד יוצרים פרדוקס הסודק את המציאות שקודם לכן חשבת שהיא 'פשוטה' ואין להרהר אחריה. וכך יוצא, שהצחוק עושה אותך בהתחלה מהורהר בנפשך ובמהרה, מוצא דרך להפוך אותך... מעורער בנפשך. אך האם אתה הוא המשוגע או המציאות? הטיפש רואה את הפשט. המציאות שלו מאוחדת כי הוא לא רגיש לצללים החמקמקים המרמזים שיש מאחוריה 'מציאות נסתרת' ואולי אפילו מספר רב של רבדים סמויים. החכם רואה שהאחדות של המציאות היא מדומה. למעשה, מדובר במציאות מפוצלת שאוהבת את משחקי המסכות, בין השאר כי יש כאלו האורבים בחשיכה לטרף. הצחוק הוא דרך לפוגג את הסכנה בעודך מצביע עליה... בצורה עקיפה. אם היית תמים, לא היית צוחק. אבל אם אתה חכם, אתה מגיב על מציאות מפוצלת בפיצול אישיות דומה. גם אתה הופך להיות חמקמק ומלא רמזים. כעת, החכמה שלך 'מטורפת'. זאת הדרך הטובה ביותר לדבר אל אנשים החיים במציאות מטורפת. כמובן, רבים לא יבינו את החכמה שלך. אך היא לא מיועדת לרבים בכל מקרה. היא מיועדת לאלו כמוך, שמסוגלים לזהות את הרב ממדיות והאשליה של המציאות ואת מסך הערפל של המוסכמות החברתיות.

  •  16/06/2020 00:00
|
1 דקות קריאה